עוד רגע, אנחנו כאן.
טוענים את התוכן…
למה 'לא' של הורים הופך למשא ומתן בלתי נגמר (ואיך לעצור את זה בחיוך)
איך מציבים גבול קצר וברור, שומרים על תיאום בין ההורים ולא הופכים כל "לא" לוויכוח בלתי נגמר.
איך מציבים גבול קצר וברור, שומרים על תיאום בין ההורים ולא הופכים כל "לא" לוויכוח בלתי נגמר.
על בדיקת גבולות בגיל ההתבגרות, תיאום בין ההורים והיכולת להחזיק גבול ברוגע, בלי לצעוק.
בשיא הוויכוח אנחנו שומעים את ההורים שלנו יוצאים לנו מתוך הגרון. איך עוצרים את הקלטת ומתחילים לראות את הילד שלפנינו?
בין המסך כפתרון לשקט לבין איסור מוחלט: על נוכחות הורית, דוגמה אישית וגבולות ברורים.
איך מציבים הגבלות ממוקדות ומלמדים סיבה ותוצאה, בלי לנתק את המתבגר מכל עולמו.
הפסקת מסך, חפיסת טאקי ושעה של ביחד: על הרגעים הפשוטים שמחזירים את הקשר עם הילדים.
מה מפעיל אותנו כשאנחנו מענישים, ואיך הופכים תגובה מתוך כעס לגבול שנותן לילד כלים לחיים?
איך מתאמים עמדות, מדברים על הקושי ומחזקים את השותפות ההורית גם בתוך הסערה של גיל ההתבגרות?
איך מזהים מתי ויכוח של הדקה ה-90 יושב על אגו, ועוצרים את הפיצוץ רגע לפני שהמתבגר נכנס לרכב.
שלושה כלים מעשיים לשיחה רגועה ברכב: חוק ה-45 דקות, משל הילד בגן והיכולת לוותר מתוך עוצמה.
כשילד אחד מקבל יותר תשומת לב, האחים עלולים לחשוב שאוהבים אותו יותר. שיחה על קנאה, מקום בטוח בלב ואהבה שלא עושה חשבון.
איך נותנים לילד שנפגע גב, מערבים את המבוגרים האחראים ושומרים על גבול ברור בלי איומים ובלי להסלים.
איך מזהים מה מתאים לילד, מקשיבים לסיבות שלו ובוחרים חוג מתוך היכרות איתו ועם הרצונות שלו.
כמה שינה מתבגרים צריכים, איך מסכים וקפאין משפיעים על הלילה ואיך בונים יחד שגרה ברורה בלי להפוך אותה למאבק.
איך עומדים מול הלחץ של "לכולם יש", מבחינים בין דרישות החוק לבחירה ההורית ושומרים גם על הבטיחות וגם על הקשר.
על הרגע שבו שיחה כנה עם הורים אחרים מזכירה לנו שאנחנו לא לבד, ועל המקום של קהילה בגובה העיניים.
מה הילדים לומדים מהוויכוחים שלנו, אילו דפוסים הבאנו מהבית ואיך מתרגלים עצירה וכבוד הדדי מול העיניים שלהם.
על מה שעובר על הילדים בזמן מריבה זוגית, ועל משפט קוד מוסכם שיכול לעזור לנו לעצור ולהנמיך את הווליום בבית.
למה חשוב להשאיר את הילדים מחוץ למחלוקות הזוגיות, ואיך מאפשרים להם לאהוב את שני ההורים בלי לבחור צד.
איך מבינים את צורך ההיפרדות הטבעי בגיל ההתבגרות, שומרים על קשר מול דלת סגורה והופכים את הנסיעות ברכב לזמן איכות.
תרגול בהשראת חילוף תפקידים בפסיכודרמה והתכנים של איל באש. אלה אפשרויות להבנה, לא קביעה של מה שהילד מרגיש.
15 כרטיסיות. בוחרים לפני הנסיעה או כשהרכב חונה. בזמן נהיגה הנוסע מתפעל את המסך.
פותחים את הלב בלי לחקור
ספרו על רגע קטן היום שהצחיק אתכם, גם אם הוא קצת מביך.
אפשר גם להחליק על הכרטיסייה. מותר לדלג, לשתוק או פשוט ליהנות מהמוזיקה.